החלטה בתיק ת"א 21890-06-11 ארבט נ' בנימני

להלן החלטותיי בבקשות השונות שהוגשו ע"י הצדדים:

בקשת הנתבעים להורות לתובעת ליתן ערובה להוצאותיהם

1.         לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לה, הנני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע כדלהלן:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

הוראה זו מקימה חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה תובעת במתן ערובה להוצאות הנתבע. חזקה זו ניתנת לסתירה באחת משתי דרכים חילופיות: האחת, אם הוכיחה החברה כי יהיה ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. והשנייה, אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה. במסגרת זו, על בית המשפט ליתן דעתו לשאלה האם הוגשה התובענה בתום לב ומהם סיכוייה, האם מצבה הרעוע של החברה נגרם בשל התנהגות הנתבע ועוד (ראה רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, ניתנה ביום 13.7.08, רע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ,ניתנה ביום 11.2.09). נטל הוכחות קיומן של נסיבות הסותרות את החזקה מוטל על החברה.

2.         בתגובתה לבקשה עמלה התובעת לשכנע כי מצבה הכלכלי מעיד על יכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים, ככל שיידרש. אלא שחודשים ספורים קודם לכן עמלה התובעת לשכנע את בית המשפט כי היא נעדרת יכולת כלכלית, זאת על מנת לזכות בפטור מתשלום אגרת בית המשפט (ואף זכתה בפטור חלקי). טענותיה העובדתיות הסותרות של התובעת, אינן מאפשרות קבלת טענותיה לענין יכולתה הכלכלית, ומעלות את החשש כי התובעת מגבשת טענותיה לפי צרכי השעה. התובעת אף לא הוכיחה כי נסיבות הענין אינן מצדיקות חיובה בערובה, והוכח כי ההיפך הוא הנכון. כבר בהחלטת הרשם, כב' השופט מ' בר-עם, אשר בחן את בקשת התובעת לפטור מאגרה, נקבע כי "נוכח סכום התביעה, נדמה כי סיכוייה [של התובעת] לזכות במלוא תביעתה, אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר ואף קלושים ביותר" (בע' 8 להחלטתו מיום 26.7.11). אף לא ניתן לומר, בשלב זה של הדיון, כי מצבה הכלכלי של התובעת נגרם בעטיים של הנתבעים. יוסף לאמור, כי אף שמתנהל בין הצדדים הליך משפטי אחר בבית משפט השלום בירושלים, המבוסס על אותם הסכמי שכירות נשוא התביעה, ואף שניתן היה להגיש את התביעה על דרך של תביעה שכנגד תוך חיסכון במשאבי זמן וכסף של הצדדים, בחרה התובעת להגיש את תביעתה בבית משפט זה, בחירה שאין ספק כי תגדיל את ההוצאות הכרוכות בבירור הסכסוך שבין הצדדים. יתר על כן, חיוב בהוצאות שהוטל על התובעת בהליך האחר, לא נפרע ע"י התובעת. גם בכך יש כדי להעיד על הצורך בהבטחת הוצאות הנתבעים. 

3.         נוכח היקף התביעה, שהוגשה ע"ס כ-5 מיליון ש"ח, הנני מחייבת את התובעת, להפקיד בקופת בית המשפט, עד ליום 20.4.12,  סך 200,000 ש"ח, או לחלופין, ערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן על הסכום האמור. עם הפקדת הערובה, תינתן הודעה לבית המשפט ולצד שכנגד.

בקשת הנתבעים לחייב התובעת ליתן תשובות לשאלון

4.         לאחר שבחנתי את השאלות שלא נענו, לרבות את הרלבנטיות שלהן לשאלות שבמחלוקת, הנני מורה לתובעת להשיב לשאלות 1, 2 (רק בהתייחס להכנסות החברה משנת 2010), 3 (רק בהתייחס לעיסוקיה בקשר לנכסים נשוא התביעה), 6, ו-25, וזאת תוך 30 יום מהיום.

בקשה למתן סעד זמני

5.         התובעת מלינה על נזילת מי ביוב למתחם העליון, אשר מקורה ביחידות דיור בלתי חוקיות שנבנו ע"י הנתבעים בחלל הגג. לפי הנטען בבקשה, אין מדובר בנזילה חדשה וזו קיימת כבר מזה כשלוש שנים, אולם בחודשיים האחרונים חלה החמרה משמעותית בהיקף הנזילה, המחייבת פעולה נמרצת לתיקונה. הנתבעים הצהירו כי הם מקבלים על עצמם לבצע את התיקונים הדרושים להסרת המפגע, ככל שקיים, במסגרת תקופת התיקונים שנקבעה בהחלטת בית משפט השלום. יוסף לאמור כי לא הובאה כל תשתית עובדתית או מקצועית לדרישה לפינוי דיירי יחידות הדיור לצורך תיקון הנזילה (וראה חוו"ד המומחה אלי בנואליד שהוגשה במצורף לבקשה), ונראה כי סעד זה לא הועלה, אלא כאמצעי להפעלת לחץ על הנתבעים. למותר לציין, כי דיירי יחידות הדיור כלל לא צורפו כמשיבים לבקשה, ודי בטעם זה כדי להביא לדחייתה.

בקשה לתיקון כתב תביעה

6.         בקשה זו עניינה תיקון הנזקים שנגרמו לתובעת, לטענתה, כתוצאה מן הנזילה. בד בבד נתבקש פיצול סעדים על מנת שבעתיד תוכל התובעת לתבוע פיצוי בגין כל נזקיה בשל הנזילה. נוכח הצהרת הנתבעים כי בדעתם לבצע את התיקונים הדרושים, תושהה ההכרעה בבקשה זו עד לסיום התיקונים, ותיבחן גם בהתאם לתוצאותיהם. 

8.         התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.

מזכירות בית המשפט תעביר ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  כ"ח  אדר תשע"ב, 22 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: